1. מתחילים לבחור היכן רוצים לרצף: מטבח/חניה/מקלחת/קיר דקורטיבי/רצפה רטובה/רצפה בסלון...ועוד.

2. לאחר מכן חושבים על הסיכונים הקיימים כגון:

*משקל הרכב שאמור לסוע על האריחים. ואז נבחר אריח עבה ביותר ודחוס ביותר עם רמת חספוס גבוהה כדי שהרכב לא יחליק.
*כלי מטבח יעלולים ליפול ולפצוע את הציפוי. ואז נחפש אריח עבה ודחוס כדי שאם יפול סיר או סכין חד הקרמיקה פחות תינזק ולחלופין ננסה ונעדיף למצוא אריח "פול בודי" ככה שאם הוא יפצע החלק הפנימי שלו עדיין באותו גוון ולא נרגיש בשבר או בפציעה שקרתה לאריח.
*החלקה במקלחת או במרפסת כתוצאה ממים. נבחר אריח מחוספס. (בדרך כלל אריחים מסומנים בדרגת חספוס באות R0-R12 ככה ש1זה החלש ביותר ו12 החזק ביותר) התקן אומר לנו שבמקומו עם מים נבחר את האריחים המחוספסים ביותר.
*חיפוי קירות אשר צריכים ניקיון תמידי כגון מקלחת/מעל השיש במטבח/קירות מסעדה... אנו ניקח את האריח החלק ביותר או מבריק כדי שיהיה לנו קל לנקות אותו והחספוס לא יתקע בחריצים בין החספוס.
*קירות דקורטיבים. כאן אין לנו כלכל משמעות לחוזק האריח או לחספוס שלו. אני נבחר לפי הטעם אם אני אוהבים מראה חלק/מחוספס או פינות חדות/עגולות אריח מודרני/כפרי או בכלל אבן טבעית.

3. גודל האריח. בדרך כלל אנו רואים אריחים קטנים מאוד מ1×1סמ לאריחים ענקיים מאוד אפילו בגודל של 3מטר. כדי שנבחר את הגודל האריח אנו צריכים לבחון שתי הבטים. *עיצובי.
*שיפועים בשטח. ככול ששטח המקום צריך שיפוע גדול יותר האריחים צריכים להיות קטנים יותר. (עם אריחים שנחשבים גדולים לא ניתן לעשות שיפוע כלל).
*ככול שרוצים שהמשטח יהיה פחות עם חריצים כי בסופו של דבר החריצים מתמלאים בלכלוך שקשה להוריד אז בוחרים אריחים גדולים יותר.
​​​​​​​  לכן אנו ממליצים ללקוחותינו להשתמש באריחים הגדולים ביותר שניתן.